גזר דין בתיק ת"פ 30796-08-11

1.         ביום 18.8.11 הוגש כתב אישום המייחס לנאשם עבירות של שוד בנסיבות מחמירות, עבירה לפי סעיף 402(ב) + 29 לחוק העונשין, התשל"ז - 1977 (להלן: " חוק העונשין"), חבלה בכוונה מחמירה, עבירה לפי סעיף 329(א)(2) לחוק העונשין ושימוש ברכב ללא רשות, עבירה לפי סעיף 413ג' סיפא לחוק העונשין.

2.         הנאשם כפר בעובדות כתב האישום אך בטרם החלה שמיעת הראיות בתיק, הודה הנאשם בכתב אישום מתוקן (ת/1) במסגרת הסדר טיעון אשר בגדרו הוסכם, כי המאשימה תטען לעונש ראוי של 6 חודשי מאסר שירוצו בעבודות שירות כפוף לחוות דעת הממונה, מאסר על תנאי וקנס, וההגנה תטען באופן חופשי.

3.         על פי התמונה העולה מכתב האישום המתוקן, במהלך התקופה שקדמה לאירועים נשוא כתב אישום זה, שרר בעיר נצרת סכסוך בין משפחת חמודה לבין משפחת שתיווי. הנאשם משתייך למשפחת חמודה ואילו עאמר שתיווי (להלן: " עאמר") וראיד אבו גוש (להלן: " ראיד") הינם קרובי משפחה המשתייכים למשפחת שתיווי.

            ביום 12.5.11 שעה 08:00 או בסמוך לכך, הגיע עאמר לחנות "טאהא ערבייה" (להלן: " החנות") על מנת להעמיס סחורה עבור ראיד ולבקשתו; כעבור זמן קצר, הגיע הנאשם לחנות ברכב אופל, שהיה נהוג בידי אדם אחר, שזהותו אינה ידועה למאשימה. מספר דקות מאוחר יותר, נסע ראיד לכיוון החנות ברכבו מסוג טויוטה (להלן: " הרכב"), על מנת לפגוש את עאמר ולסייע לו בהעמסת הסחורה. בסמוך לחנות, נחסם לפתע נתיב נסיעתו של ראיד על ידי משאית. הנאשם הגיע למקום, והתקרב לראיד במהירות, בכוונה לתקוף אותו. ראיד, שחשש מפני הנאשם, נטש את רכבו, כשהרכב מונע, והחל לברוח רגלית; או אז נכנס הנאשם למושב הנהג ברכב, סובב את הרכב, לחץ על דוושת הגז ועזב את המקום ברכבו של ראיד, תוך שהוא נוהג במהירות רבה ונעלם מן המקום.

            בעקבות הודאתו בכתב האישום המתוקן הורשע הנאשם בעבירה של שימוש ברכב ללא רשות, עבירה לפי סעיף 413ג' לחוק העונשין ומעשי פזיזות ורשלנות, עבירה לפי סעיף 338(א)(1) לחוק העונשין.

4.         ב"כ המאשימה מבקשת לגזור על הנאשם מאסר בן 6 חודשים שירוצה בעבודות שירות כפוף לחוות דעת ממונה, מאסר על תנאי וקנס, בהדגישה את חומרת מעשיו של הנאשם, אשר בוצעו על רקע סכסוך בין משפחות.

5.         ב"כ הנאשם מבקש להסתפק בענישה צופה פני עתיד בהדגישו את התיקון המשמעותי שנעשה בכתב האישום המקורי, אשר ייחס לנאשם עבירות חמורות כאשר כל שנותר ממנו הן עבירות שבסמכותו של בית משפט שלום. ב"כ הנאשם מבקש להתחשב בהודאת הנאשם, בגילו הצעיר, בעברו הנקי, בחרטתו וכן בעובדה, כי הנאשם היה במעצר מאחורי סורג ובריח ובמעצר בית מלא תקופה משמעותית. בנוסף, מבקש ב"כ הנאשם להתחשב בנסיבותיו האישיות של הנאשם (נשוי ואב לשני ילדים, אשתו בחודשי הריון מתקדמים), הנדסאי מכונות במקצועו, העובד כסוכן של מוצרי נסטלה, כך שהטלת מאסר בעבודות שירות עלולה לגדוע את מקור פרנסתו.

6.         הנאשם הביע בפני צער וחרטה על מעשיו והתחייב שלא לחזור עליהם לעולם.

7.         אין להכביר מילים אודות מעשיו החמורים והמכוערים של הנאשם אשר פגעו בזכויות יסוד של זולתו ללא כל סיבה נראית לעין מלבד סכסוך בין המשפחות אליהן הם משתייכים. הנאשם ניסה לתקוף את ראיד וזה האחרון נאלץ לנטוש את רכבו ולברוח; הנאשם לא הסתפק בכך ונכנס למושב הרכב של ראיד, ללא כל זכות שבדין, כאילו מדובר ברכבו שלו ועזב את המקום תוך שהוא נוהג במהירות רבה.

            יחד עם זאת, בית המשפט מצווה להביא במכלול השיקולים בקביעת עונשו של נאשם, מלבד שיקולי הגמול וההרתעה גם שיקולים אישיים כדי לקבוע את העונש הראוי בנסיבותיו הקונקרטיות של המקרה העומד בפניו.

            לזכות ההקלה בעונשו של הנאשם עומדים מספר רב של שיקולים אשר משקלם המצטבר מטה את הכף לעבר קבלת עמדתו של ב"כ הנאשם. מדובר בנאשם צעיר (יליד 1982); אב למשפחה, בעל רקע נורמטיבי, שאין לו הסתבכות קודמת עם החוק, אשר הודה בהזדמנות ראשונה בכתב אישום מתוקן השונה בתכלית מכתב האישום המקורי ואשר הביע חרטה כנה ואמיתית על מעשיו. יש לקוות, כי מעצרו של הנאשם (מאחורי סורג ובריח החל מיום 9.8.11 ועד ליום 24.8.11 ומעצר הבית המלא עם איזוק אלקטרוני מיום 24.8.11 ועד ליום 8.11.11), היה בהם כדי להעביר מסר ברור לנאשם אודות המחיר הכבד שהוא עלול לשלם באם יסתבך מחדש בפלילים.

8.         נוכח כל האמור, ולאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים לקולא ולחומרה, הנני לגזור על הנאשם את העונשים שלהלן:

א.         10 חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים והתנאי הוא שלא יעבור עבירה מן העבירות שבהן הורשע בתיק זה או כל עבירת אלימות פיזית.

ב.         קנס בסך 1,500 ש"ח או 15 ימי מאסר תמורתו; הקנס ישולם בשלושה שיעורים חודשיים, שווים ורצופים בסך 500 ש"ח כל אחד החל מיום 1.4.12; אי תשלום אחד השיעורים יעמיד את היתרה לפירעון מידי.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#4#>

ניתן והודע היום ז'  אדר תשע"ב, 01/03/2012 במעמד הנוכחים.